top of page

"זקנים" או "ותיקי העם"?

מאת ניצה אמדו וגילה ילוז, פורסם בתאריך ה- 1.9.2020


אנחנו בוחרות לכנות את בני 60" + הותיקים" במקום "הזקנים". אצלנו בחיפה יש רק מוסד אחד שנקרא "הזקנים" והוא דוכן הפלאפל בואדי ניסנאס.


"זקני הכפר" של פעם הם "ותיקי העם" של עכשיו. פרופ' מריאן רבינוביץ אומר, כי לכל אדם יש 'גילים' רבים ושונים: גיל חברתי, גיל פסיכולוגי, גיל ביולוגי, גיל מיני. כל אלה 'גילים' לצד הגיל הכרונולוגי של האדם. "הגיל הכרונולוגי אומר מעט על האדם ואינו יכול להעריך את מצבו האובייקטיבי או הסובייקטיבי של האדם".


עדיין לא נמצאה הגדרה מדויקת ומוסכמת לזקנה, לא מבחינה חברתית ולא מבחינה רפואית-מדעית. האם הגיל הכרונולוגי קובע? האם השינויים הפיסיולוגיים משפיעים? או שמא הרגשתו הסובייקטיבית של האדם היא הקובעת את זקנתו? ואולי קביעה שרירותית של החברה?


תפיסת גיל הזקנים בתרבויות העולם העתיק ואף בחברות מסוימות הלא-מערביות מצביעה על מעמד הזקנים כרם-מעלה, דמות מרכזית בעלת כוח. ואולם הקידמה של המאות האחרונות והחשיבה המודרנית מעמידה את המעמד הזה בסימן שאלה.





לפני כ-3500 שנה בתקופתו של משה, נחשבו זקני העם בני הגיל השלישי לבעלי מעמד מיוחד וגבוה, בעלי סמכות, ניסיון וחוכמה. הם היו חלק מהמנהיגות והיו מעורבים בעניינים הציבוריים, בענייני המשפחה, ובענייני הדת. מעמדם הבולט בא לידי ביטוי בעיקר בסמכותם לגשר ולשפוט. המושג זקנה מתקשר, אמנם, לגיל כרונולוגי מבוגר, אך מעמדם של זקני העדה היה מבוסס על סמכות מוסרית, חברתית, שייכות שבטית וסמכות רוחנית. בכל הסוגיות שבהן עלו חילוקי דעות בין ההנהגה לבין העם, היו זקני העם מעורבים, כעדים, כמפשרים או מגשרים. ביוון העתיקה וברומי היה מעמד רם ומכובד לאלה שהתבגרו כרונולוגית, לאחר ששימשו כמפקדים נושאי נשק בשדות הקרב. ביוונית המילה "סן" פרושה, "זקן", ומכאן נוצר המושג סנאט. ביוון המודרנית, משמעות המילה "איש זקן" אינה מעליבה ואינה מדביקה סטיגמה לגבי ההזדקנות. יש יחס משפחתי מיוחד לזקנים, שנמצאים במרכז חיי המשפחה עד יומם האחרון.


ביפן, בשנת 1875 הטיל הקיסר על מועצת הזקנים שמינה, את משימת הכנת החוקה. אולם בעידן המודרני אימצו היפנים את הסיסמא "העולם שייך לצעירים". כיום בגלל גידול אוכלוסיית הזקנים ותוחלת חיים גבוהה עד גיל 92 ,יצאה הקריאה לקיים מערכת קידום בעבודה שאינה על בסיס גיל כרונולוגי. "גיל פרישה 65 הוא מאד צעיר, צריך לחשוב מחדש על כל מערכת משאבי האנוש במדינה" .


הפסיכולוג אריקסון אומר, שהפחד מפני זקנה היא תופעה מערבית אשר מונעת מאיתנו הותיקים לחיות חיים מלאים. הציביליזציה חסרה גרסה אידיאלית לגיל השלישי ולכן, לא מכילה רעיון אידיאלי לקיום של חיים שלמים.


בהודו, בני גיל הזהב בתרבות ההינדו נחשבים ליועצים במגוון תחומי החיים, מהשקעות כספיות ועד הכנות לחתונה. הזקן הוא מנהיג המשפחה.

מרגרט מיד האנתרופולוגית, במחקרה בשבטי אפריקה כותבת על מעורבות זקני הכפר בהתפתחות החינוך המיני של הצעירים.

בסין, על פי תורת קונפוציוס, נחשבים המבוגרים לרמי מעלה, כבוד ההורה הוא ערך עליון ועל הצעירים מוטלת אחריות לטפל בבני המשפחה שיגיעו לגיל הזקנה.


ביהדות, קיימים עדיין חילוקי דעות. מצד אחד אומרים, "בן 40 לבינה, בן 50 לעצה, בן 60 לזקנה, בן 70 לשיבה, בן 80 לגבורה, בן 90 לשוח, בן 100 כאילו מת ועבר ובטל מן העולם" מצד שני אומרים, "הלומד מקטנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. הלומד מן הזקנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים בשלות ושותה יין ישן".


באסלאם עפ"י מחקרו של דר' רביע חלאילה מסורתית הזקן בחברה הערבית הכפרית נתמך ע"י בני משפחתו, הערך המרכזי בחברה הוא "מסירות ילדים", יש מחויבות מובנת מאליה מצד הילדים הבוגרים במשפחה לטפל בקשישי המשפחה. יחד עם מחויבות קהילתית של השכנים והחברים לדאוג לשלומו של הזקן. אולם, בשנים האחרונות יש ירידה במעמדו של הקשיש מדמות מרכזית בעלת כוח בעיקר כחלק מאוריינטציה אינדיווידואלית של הצעירים והחלשות האוריינטציה הקולקטיבית.


מדענים, אנשי רפואה, הוגי דעות, אנשי חינוך ואנשים בעלי יכולת מנטאלית ממשיכים לפעול, לתרום ולתפקד גם בגילם הכרונולוגי המתקדם. בקרב קהילת גיל הזהב, הוא הגיל השלישי עולה מספרם של "הותיקים" שהם בריאים, מלאי חיוניות, מתפקדים באופן עצמאי, בעלי יוזמה, מנהלים את עצמם מבחינה כלכלית, ותורמים את כישוריהם וניסיונם בעסקים שלהם או כשכירים.


ולכן שואלים, מה מעמדנו בעיני עצמנו? איך אנחנו בני הגיל השלישי מוצאים את האיזון בין עצמאות לתלות? בין עבודה לפנאי? אפשרות מציאת פתרונות לבעיותינו הכלכליות, החברתיות והבריאותיות? ומה מעמדנו בעיני החברה? ואיך נוכל לגשר בין תפיסת הצעירים, שגם אנו בני אנוש כמותם, ונבטל את הגישה שבה אנשים ותיקים מקוטלגים כסניליים, מיושנים בדעותיהם ובכישוריהם ומוזרים בהתנהגותם?


הזכות החשובה ביותר לוותיקים עדיין לא קיימת בקהילה בארץ, והיא הזכות להערכה ולכבוד! נראה, כי גישת הקהילה לזקנים היא המדד לרמת המוסר הקיבוצי של החברה ובאה לידי ביטוי בדאגה לזקן, רק כי הוא חלש או מוגבל, כי קיימת חובה מוסרית-קיבוצית של הכלל לטובת היחידים הנזקקים ללא שום טובת הנאה חומרית.


הפדרציה הבינלאומית לנושאי זקנה ניסחה בשנת 1990 הצהרת זכויות וחובות, שכוללות את הזכות של הזקן לחיות בכבוד ובביטחון, להיות חופשי מפגיעה ומניצול, לאפשר לו ביטוי עצמי ומעורבות בקהילה, לדאוג לצרכיו הבסיסיים בתחומי הדיור, הלבוש, המזון, התנועה והבריאות, לדאוג לתעסוקה ההולמת את יכולתו, השכלתו וכישוריו, לייעוץ נכון בתחום הרפואה, ההשכלה, התעסוקה והבילוי.


אנו קוראים לכל חברי קהילת הגיל השלישי להשתלב בחשיבה, בעשייה, להביא מניסיונם וכישוריהם, לאחד רצונות ומגמות, למצב את הקהילה שלנו כמאתגרת גם את הדור הצעיר וגם את דור הביניים. לעורר את דעת הקהל ואת מקבלי ההחלטות לביסוס מעמד "הותיקים" כיצרני בעל יכולות לתרום לקידום החברה, יחד עם הדרישות להרחבת זכויותינו. היום, כשמגפת הקורונה עוד תישאר איתנו זמן מה, יותר מתמיד עלינו לדרוש יישום מעשי ומיידי של הרחבת זכויותינו. אנחנו לא נהיה קורבנות הקורונה רק כי אנחנו בקבוצת סיכון.

Comments


פוסטים אחרונים
ארכיון
חיפוש לפי מילות מפתח

מה ממלא אותך?yazamut60@gmail.com
054-8665490

  • Facebook - Black Circle
למחשבות, קבלת פרטים והרשמה:

מייל התקבל בהצלחה!

תמונה2.png
896_NEW_Logo_Keila_Final.jpg

כל הזכויות לצילומים באתר שמורות לרותי פרנסדורף, אקי פלקסר ו- MOOTAG

bottom of page