הזקנים האלה

מה לעשות עם הזקנים האלה?

עם כול ההתקדמות והמחקרים המאלפים בתחום הגרנטולוגיה - במבחן המציאות, לעניות דעתי, אנחנו עדיין מאחור... טרם הפנמנו... טרם יישמנו...

השאלה הנוקבת - מה לעשות עם הזקנים האלה - מהדהדת באוזני, מדירה שינה מעיני...

הזקנים האלה - מי הם למעשה? החלוצים, בני העליות הראשונות, או שורדי השואה שעלו בדרך לא דרך לארץ כדי לבנות ולהיבנות בה ואולי חלקם גם נטלו חלק במלחמת השחרור... אותם זקנים שזכו להגיע לגילם המופלג, חסכו גרוש לגרוש (כשהיה עוד חור בגרוש) על מנת לבלות את שארית חייהם בדיור מוגן שאמור לספק להם צרכים חברתיים ורפואיים... כול מטרתם של הזקנים האלה הייתה לשפר את איכות החיים ולא להיות לנטל על החברה בכלל ועל המשפחה בפרט.

חבל שעקב התנהלות כושלת של בתי אבות ובתי דיור מוגן - התדמית עלולה להשתנות. איך נצדיק את העובדה - שאין מאפשרים למשפחה הקרובה להיפרד מאבא, סבא, טרם הסתלקותו מהעולם? אני אישית נמנית עם בני הגיל השלישי, מקפידה על אורח חיים בריא ובזמני הפנוי - מתנדבת במתנסים ובפינות חמות בהפעלות בקרב האוכלוסיה המוחלשת.

בעקבות משבר הקורונה שמעסיק את כולנו - אני מוצאת עצמי מהרהרת על הנתינה לאחר... מיהו זה האחר? האחר הוא למעשה, - א נ י !

לאף אחד מאיתנו אין תעודת ביטוח לגבי עתידו ומצבו. כאשר אני מתבוננת בהתנהלות של קברניטי "הספינה" (מדינת ישראל) המתווכחים ביניהם לגבי ההנחיות וההנחתות - אני באמת מודאגת. הגיע הזמן לאמץ באמת את המונח כפי שכולם מגדירים - מצב חירום - ולהגיע להחלטות שתהיינה מוסכמות על כולם. חג פסח שמח ובריא. ומועדים לשמחה. הכותבת: יונה ברוש - חברת קהילת המרחב דוא"ל- yeohuda300@gmail.com